להגביר את האור - סיכום שנה
ישבתי לכתוב לעצמי סיכום שנת 2020. זאת היתה שנה מאוד לא רגילה לכולם שעוד תיכנס לספרי ההיסטוריה, זה בטוח. שנה משברית.
מגפת הקורונה נכנסה לחיינו ממש בתחילת השנה וטלטלה את כולנו. התחלנו מפחד קיומי והתכנסות כל אחד בביתו ומשפחתו (לא לפני שהצטיידנו בחצי סופר, ואני מודה שזה בפני עצמו עורר אצלי פחד ממשי – שיגמר האוכל בסופר!).
לאט לאט הבנו שזה פה להישאר ולמדנו לחיות לצד הקורונה, אך השגרה שלנו לא חזרה והמציאות של כולנו שונה.
אנחנו זהירים יותר, מרוחקים יותר. יש לי קרובי משפחה שלא פגשתי יותר מדי זמן! וגם כשנפגשים, זה אחרת.
רבים מאתנו איבדו את עבודתם או את מפעל חייהם. נמצאים בחוסר ודאות לגבי העתיד הקרוב והרחוק.
החיים מלווים תמידית בחוסר ודאות, באיומים לסגר או בידוד, לשינויים נוספים שיטילו עלינו. לא ברור כמה זמן עוד נמשיך כך ומה יוליד יום. זה מעסיק את כולנו.
החיסונים שהגיעו ממש לאחרונה מכניסים עוד ספקות ושאלות – האם הם בטוחים ולמי? להתחסן או לא להתחסן? מתי נראה השפעה על החיים – נוכל להוריד קצת מסכות ולנשום, תרתי משמע?
לצד כל אלו, אני מוצאת שקרו גם דברים חיוביים בחיים שלי. אני בטוחה שכל אחת יכולה להסתכל על עצמה ועל סביבתה ולהצביע על דברים שהיא מכירה עליהם תודה. אני לא מתכוונת להפוך את הלימון ללימונדה. מציאות הקורונה בחיינו כפי שתיארתי אותה מעלה, היא חתיכת לימון חמוץ ולא טעים! אני לא מציעה לכן להתעלם מזה או להפוך את הבאסה לסבבה.
אני רק מציעה, לצד כל אלו, תוך התמודדות עם האתגרים, לראות גם את הטוב.
מחקרים מראים שלהכיר תודה על 5 דברים כל יום, קטנים כגדולים, שקרו במהלך היום שחלף – יכולים להגדיל את תחושת האושר שלנו.
אני בוחרת לעשות זאת בסיכום השנה שלי. לומר תודה על השנה שעברה, לא במובן הפאסיב אגרסיב שלה, אלא במובן החיובי של למידה, צמיחה, חיבוק ואהבה. מתוך בחירה – לראות את הטוב.
"לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור" א.ד גורדון
אלו הדברים שאני מודה עליהם השנה:
1. זמן משפחה. אני מודה על הרבה זמן שהיה לי השנה להיות עם המשפחה שלי. תודה על ההזדמנות לצבור מלא חוויות משפחתיות. להתעצבן, לאבד את זה, לצחוק, לשחק, ללמוד דברים חדשים על העולם ועל עצמנו. בוודאות לא הייתי בוחרת לעשות זאת אם לא הסגרים שחייבו אותנו לכך. זה היה לא פשוט, ובטח לא הדחף הטבעי שלי. אני לא בנויה לחינוך ביתי, ומאוד זקוקה למרחב הפנוי שלי לעשייה לבדי. אבל פייר, זה יכנס לספרי ההיסטוריה המשפחתית שלנו (וגם לאלבומי התמונות) ואני אזכור זאת באור חיובי.
אני גאה, שמחה ומועצמת מכך. בעלי עבר לעבוד מהבית, הילדים היו הרבה יותר זמן מחוץ למסגרות החינוך, והצלחנו למרות הכל לג'נגל את הכל ביחד, תוך ששנינו עובדים/הורים/מנסים לשמור על שפיות. וואלה, יצא זמן איכותי, משמעותי וטוב. תודה לך בעלי האהוב שאתה עובר את זה איתי, וכמו שאמרתי לך כבר – אם כבר סגר, אז איתך.
חוגגים את פסח יחד בסגר
2. עצירה של מרוץ החיים. תודה על נשימה, על שינוי הקצב המהיר של החיים. בסגר הראשון הרגשתי את זה ממש וזה עדיין מלווה. מן תחושת ברקס רציני למרוץ הזה שכולנו חיים בו. לא תמיד זה נעים ואני מודה שכשיצאנו לבידוד לפני שבועיים, זה הרגיש ממש כמו להוציא את הרוח מהמפרשים. ועדיין, אני מודה על כך. אני מודה על התמקדות בדברים החשובים של החיים, במשפחה, בבריאות, באנשים שאני אוהבת. התקופה הזאת לפחות עבורי חידדה את כל אלו, הכניסה פרופורציות וחייבה לעצור ולנשום.
3. תודה על האמהות הנפלאות שפגשתי השנה, שאפשרו לי לעזור להן בדרכן בהנקה. להצליח לגעת בכל אחת, בעוצמות ובתוצאות שונות. כל אישה שאני מלווה נכנסת לי ללב. מכל אחת אני לומדת עוד משהו על העבודה שלי ועל החיים עצמם. תודה לכן שהכנסתן אותי לחייכן לרגע, בתקופה משמעותית ורגישה. תודה שסמכתן עליי. תודה ששיתפתן ותודה שהקשבתן. אני שמחה על כל אחת מכן שפגשתי ומקווה שגם אתן מודות על כך :)
וגם תודה על חיבוק אמהי שחזר להתקיים, בזכותכן. תודה שדחפתן אותי להחזיר את המפגשים, תודה שאתן מגיעות ומשתפות ומחבקות. תודה על נשים חדשות שזכיתי להכיר דרך המפגשים.
הלוואי שנוכל להמשיך במיזם הטוב והחשוב הזה, גם בתקופה הקרובה וגם בכלל. אני מבטיחה להתאמץ כדי שזה יקרה.
מפגש חיבוק אמהי המחודש, שמאפשר לי בין השאר גם להמשיך לפגוש את האמהות שאני מלווה בהנקה
4. השינוי המקצועי שעשיתי. השנה חשבתי לעצמי לא אחת איזה מזל שאני כבר לא עובדת במשרה מלאה בארגון גדול, מה שאפשר לי את הגמישות לשלב בין זמן הבית/ילדים הכה רב השנה, לבין העבודה שלי שמילאה אותי בין לבין. זה לא שאין לזה מחירים, ובמיוחד בתקופה כזאת של משבר כלכלי. אבל יש בזה עבורי, לפחות כרגע, הרבה יתרונות וזה מאפשר לי לחיות את החיים שלי כמו שאני רוצה ולהיטיב עם משפחתי, עם עצמי ועם האמהות שאני מלווה. ועל זה פשוט תודה.
5. תודה על חברות. מדהימות, שיש לי. תודה עליכן, שהייתן שם בשבילי ונתתן לי להיות שם איתכן. בשנה המטורפת הזאת. תודה שעברנו את החרדות, הקשיים, הבלבול וכל הבלאגן הזה ביחד. תודה שנפגשנו, לקפה בבוקר לבד או עם הילדים. תודה על חיבוקים, על צחוקים, על תמיכה ועל הבנה. כמה זה משמעותי בשבילי שיש לי אתכן.
על מה אתן מכירות תודה השנה?
לסיום אני רוצה להודות גם על מה שעוד יבוא.
על הדברים שכבר קיימים וימשיכו – ייעוצי ההנקה, חיבוק אמהי, הלימודים.
על הדברים שאני מתכננת וכבר רוקמת ומתחילים לקבל צורה. בקרוב אשתף אתכן בהם (אני מתרגשת...).
על הדברים שכבר נמצאים לי בראש בצורת רעיונות אבל עוד לא יכולים להתממש מכל מיני סיבות, כשהמרכזית שבהן היא זמן.
וגם על הדברים שיקרו מבלי שתכננתי, ואני מקווה שיהיו טובים אליי ובכל מקרה שיהיו לי הכוחות תמיד להתמודד.
מאחלת לכולנו ששנת 2021 תביא רוח של שינוי. של סיום משבר, של התחלה של משהו חדש.
שכל הדברים שקרו לנו השנה ילמדו אותנו ויגרמו לנו להתפתח בכיוונים חיוביים.
שנוכל לשים אותם מאחורינו ולהמשיך הלאה.
שנגביר את האור, תמיד ובמיוחד בימים חורפיים וחשוכים אלו שתמיד מאפיינים את סיומה של שנה אזרחית. לחיים!
באהבה,
עדי