אני מבינה אותך ויודעת בדיוק מה עובר עלייך!

וזה נכון שאי אפשר באמת להיות מוכנה ללידה ולחיים שאחריה.

וקשה להתמודד עם כל הידע והמחשבה על החיים שצפויים לך עם התינוק החדש.

ויחד עם זאת, אני רוצה להזכיר לך שזאת ההנקה שלך.

אני פוגשת המון אמהות אחרי לידה שאמרו לי "חבל שלא הכינו אותי לזה". 

"חבל שלא השקעתי עוד רגע לפני הלידה כדי להגיע קצת יותר מוכנה". 

ונכון שהנקה זאת אחריות של כולנו כחברה, והלוואי שהיתה יותר תמיכה מערכתית.

אבל זאת קודם כל אחריות של כל אחת לעצמה. 

לא נוכל לשנות את העולם, אבל אם יש משהו שאני יודעת הוא שאפשר לשנות במעט את הסיפור האישי שלך.

וזה אפילו לא בשמיים.

אם רק תלמדי את הדברים החשובים,

תעטפי את עצמך בידע המדויק

ותתחברי לרגע לעצמך ולרצונות שלך -

דברים יכולים להראות אחרת.

אני רואה את זה עם אמהות שאני מלווה מדי יום.

תדעי בדיוק מה לעשות אחרי הלידה ותביני מה קורה לך ולתינוק שלך.

פחות תיבהלי מדברים שקורים לכם ותדעי לתת להם שם (מי אמר הנקת צבר?).

קולות הרקע פחות יערערו אותך, כי תגיעי עם ביטחון אמיתי שנשען על ידע ועל חיבור לעצמך.

וכל בחירה שתעשי - תתקבל מתוכך. מהבנה ושיקול דעת, ולא באימפולסיביות ועל סמך אמירות של אחרים.

​

תוכלי להגיע לאמהות הטרייה עם כלים וידע וחיבור לעצמך ולמה שעומד לבוא. 

את תדעי למה לצפות, ואת תדעי מה לעשות.

וגם אם יצוצו אתגרים וקשיים יהיו לך הכלים להתמודד.

תגיעי מוכנה להנקה.