לאן שנצוף שם בית
- עדי לנג
- Mar 3, 2019
- 1 min read
"בתי מניחה את ראשה על בטני כמאזינה לצדף גדול, שומעת בי רחש רוחות עתיקות וקוראת רמזים לא מזמן יצאה מהבטן הזאת, נפלטת מתוך הגלים.
עכשיו אני המצוף הענק ובתי ישנה עלי אני הצב, שעליו מונח היקום והיקום הוא בתי. אני הגוף הגדול, חומר ועצמות ובתי נושאת ריבוא חלומות.
מתחתינו ומסביבנו אוקינוס מימי האהבה ואור קטן במסדרון מחוץ לחדר הוא מגדלור
לאן שנצוף שם בית"
מיה טבת דיין, מתוך "לאן שנצוף שם בית"
הבוקר קיבלתי עוד שיחה מזוג מקסים שנולד להם תינוק, וזקוקים לעזרה בהנקה. הלב שלי משתוקק לעזור, לחזור לעבודה. אבל כרגע אני כולי שקועה ביקום הקטן שנולד ממני לא מזמן.... מקווה ומצפה לחזור בקרוב. בינתיים מפנה בלב שלם ליועצות ולמדריכות המעולות שיש לנו בחיפה.
שיהיה שבוע מוצלח לכל החולמים והחולמות 🕊️
עדי
Comments